אם תתלבשו להצלחה תוכלו להשאיר רושם חיובי מבחינה חיצונית, אבל אנשים בד"כ כלל שופטים גם את האינטליגנציה והאמינות שלכם על בסיס מה שיוצא לכם מפה. להלן 8 הרגלים המסמנים אתכם באופן מיידי כאנשים טיפשים או ערמומיים:
1. ז'רגון המקצועי
כשאתם משתמשים בז'רגון (מונחים מקצועיים), אתם משתמשים במילים מקצועיות בדרכים מוזרות הגורמות לכם להישמע כאנשי עסקים.
לדוגמא, "אתם מבקשים מהלקוחות הנאמנים שלנו להרים דיאלוג בנושאים שונים, ובעוד שהם מדברים במונחים מקצועיים באופן שוטף, כל שאר האנשים מגלגלים את העיניים שלהם".
הפתרון: השתמשו במילים כפי שהם מוגדרים במילון. לדוגמא: "אנחנו יוצרים קשר עם הלקוחות שלנו כדי לדון ב…". כך תישמעו יותר מקצועיים ופחות כדמות מצוירת של איש עסקים.
2. קלישאות
אלה אותן מטאפורות שמשתמשים בהן לעיתים קרובות כל כך שכבר כל המיץ יצא מהם. לדוגמא: "חשיבה מחוץ לקופסא" או "לחבוט בכדור מחוץ לאיצטדיון". לא רק שקלישאות לא מקוריות אלא גם מראות חוסר כבוד כלפי המאזין. אם באמת אכפת לכם, לא הייתם משתמשים בפתגמים השחוקים האלה.
הפתרון: הימנעו לחלוטין משימוש במטאפורות או השתמשו במטאפורות מקוריות. אם יותר מדי קשה לכם שנו את המילים של הקלישאות כך שהם ישמעו פחות קלישאתיים. לדוגמא: השימוש שלי בביטוי "יצא מהם" בפסקה למעלה. במקרה הגרוע ביותר, אתם יכולים להוסיף פתגם כדי לרענן את הקלישרה עם קמצוץ של אירוניה כמו: "מחוץ לאיצטדיון המפורסם".
3. אריכות לשון
שימוש במילים גדולות ומרשימות במקום במילים נפוצות קטנות יכול להשאיר את המאזינים עם התחושה שאתם יומרניים. לדוגמא: "העריכו את האפשרויות האסטרטגיות והגישות הטקטיות ("התכנית") או "יישום תשתיות תקשורת" ("הוספת רשת אלחוטית"). הניסוח המפואר מוסיף נפח, תמציתיות ובהירות.
הפתרון: בעית הליבה כאן היא הצורך להרגיש שהעסק ופעילויות שלכם יותר חשובים ומרשימים ממה שהם באמת. לכן הפתרון, זה מנה גדושה בענווה. ניהול בית עסק זה לא מדע טילים ולא ניתוח מוח, למעשה זה מקום בו שיחה פשוטה היא גם חיונית וגם מוערכת.
4. שיהוקים
כאן, אה… אתם מכניסים מילים או צליל למשפט כאשר אתם עוצרים לחשוב, אה… בדיוק מה אתם הולכים להגיד. פעם שמעתי בחור אומר יותר מ-100 "אה" במצגת של חמש דקות. בסוף המצגת, האנשים בקהל כמעט תלשו את השיערות שלהם בעצבנות.
הפתרון: פשוט הסירו את המילה הקשה ועצרו. כשאתם שותקים ולא מנסים למלא את חלל החשיבה שלכם עם שיהוק, אתם בסופו של דבר נשמעים חכמים וכאנשים הבוחרים את המילים שלהם בקפידה. אם כי, ייתכן ותצטרכו להקליט את עצמכם מספר פעמים כדי לשבור את ההרגל הזה.
5. הדגשות
הדגשה יכולה להפוך הצהרה לשאלה. היא יכולה לבוא בסוף המשפט או גרוע יותר, להיות מסומנת על ידי ביטוי, כמו "אתם יודעים?" או "אה?". ההדגשה מראה שאתם לא בטוחים ביכולת שלכם להעביר את המסר בבהירות ולכן אתם כל הזמן מהססים.
הפתרון: אם אתם לא בטוחים שהאדם האחר עוקב אחרי ההצהרות שלכם, שאלו שאלה ספציפית כמו "האם אתם עוקבים אחרי?" או "האם זה נמצא הגיוני עד כה?" במילים אחרות, או שתשאלו שאלות או אמרו הצהרות. אל תנסו לערבב אותם ביחד, אוקיי?
6. מילים חמקמקות
ניסיונות להטעות את העובדים על ידי הסוואת העובדות המכוערות, לדוגמא שימוש "הזדמנויות פיתוח" כשאתם מתכוונים "עבודה קשה" או להגיד "שאתם מצטמצמים" כאתם באמת מתכוונים ל"פיטורים". מילים חמקמקות מסמנות אתכם כפחדנים המפחדים להתמודד עם הסטיגמה החברתית הכרוכה בקבלת החלטה לא פופולרית.
הפתרון: הראו קצת אומץ. אתם תקבלו יותר כבוד ואמינות בטווח הארוך, רק בגלל שאמרתם את האמת המכוערת. הרי בסופו של דבר כולם יודעים מה קורה ואתם לא מרמים אף אחד.
7. התנצלויות מזויפות
זה מה שאנשים עושים כשהם מרגישים שהם מחויבים להתנצל מבחינה חברתית אבל לא באמת מצטערים על מה שהם עשו/ אמרו. דוגמא נפוצה: "אני מתנצל אם מישהו נפגע". התנצלות כזו מוסיפה עלבון לעבירה הקודמת שאותו אדם עשה.
הפתרון: התנצלות אמיתית היא כזאת: "אני מתנצל על X, Y, Z. לא חשבתי בבהירות ואני לא אעשה זאת שוב". התנצלות אמיתית באה מהלב. אם אתם לא יכולים להתנצל מהלב, אל תטרחו בגלל שאתם לא באמת מתנצלים.
8. מידע לא רלוונטי
גישה זו כולל אמירת עובדות או תצפיות לפני שאתם באמת יודעים האם המידע הזה (אם בכלל) עשוי לעניין את המאזין. סביר להניח ש-95 אחוז מכל המצגות נופלות לקטגוריה הזאת אבל אם זה קורה בזמן שיחה זה גורם לכם להיראות כמו טיפשים ברברנים.
הפתרון: תמיד תחשבו במונחי "שיחה" ולא במונחי "מצגת מכירה". שאלו שאלות, הגיבו להערות, נסו להבין מה הלקוחות צריכים ורק לאחר מכן הוסיפו את העובדות והתצפיות הרלוונטים לאותו מקרה.
